הגורמים למשבר הסב פריים

אחד הגורמים הבולטים להפיכתה של ארה"ב ליעד מבוקש בתחום השקעות הנדל"ן הוא משבר הסב פריים שפקד אותה בשנת 2007 והמשיך להתפתח למשבר כלל עולמי שנקרא "משבר האשראי העולמי" או "המיתון הגדול". מהם הגורמים שהובילו למשבר? נתחיל מהבנה של מדיניות האשראי הנהוגה במדינה:

היסטוריית האשראי (ההלוואות) של כל תושב ארה"ב נמדדת באמצעות דירוג האשראי שלו. דירוג האשראי תלוי בהלוואות שלקח אותו אדם בעבר, ובאופן שבו החזיר אותן – האם סיים להחזיר את כולן, האם עמד במועדי התשלומים וכדומה. זהו אחד הנתונים המשמעותיים על פיהם מחליטים בנקים או חברות פיננסיות גדולות בארה"ב לאשר הלוואות למבקשים.

לווים שדירוג האשראי שלהם נמוך, כלומר היסטוריית ההלוואות שלהם אינה מבשרת טובות, נקראים לווי סב פריים וזכאים אך ורק להלוואת סב פריים – הלוואה בריבית גבוהה, שנועדה לפצות על הסיכון של מתן הלוואה לאדם בעל דירוג אשראי נמוך.

נכסים אשר עוקלו על-ידי הבנקים מוצעים על ידם למכירה בשיטת מכרז. היתרון ברכישה מהבנק הוא מחיר נמוך, החסרון הוא שהנכסים המעוקלים לא זכו לניהול ותחזוקה ראויים

בשנים האחרונות ארה”ב סובלת ממחסור ביותר זה עשור בדירות להשכרה, בעקבות איטיות הבנייה והעובדה שיותר אמריקאים מעדיפים לשכור דירות מאשר לקנות אותן.

מדיניות זו היוותה כר פורה להתפתחות משבר הסב פריים, בעקבות שלושה גורמים מרכזיים:

  1. מגמות בכלכלה האמריקאית – שיטת הלוואות הסב פריים איפשרה למבקשים בעלי היסטוריית הלוואות בעייתית, ללא הכנסה בטוחה או נכסים, להיכנס שוב ושוב להתחייבויות בהן אינם יכולים לעמוד. יחד עם מציאות כלכלית מורכבת בארה"ב של אותן שנים, הובילה שיטה זו למצב בו אחוז גדול מלווי הסב פריים לא מצליחים לעמוד בתשלומי המשכנתא שלקחו, דבר שהוביל לעיקול של אותם הבתים, כאשר במקביל חלה ירידה תלולה במחירי הנדל"ן אשר השפיעה בהתאם גם על שווי הבטוחות שנמצאו בבעלות הבנקים האמריקאים.
  2. האיתנות הפיננסית – באותן שנים הגיעה ארה"ב למצב בו חובותיה, הן במגזר הפרטי והציבורי והן החוב הפדרלי החיצוני, נמצאים בנקודת שיא. יחד עם הירידה החדה בשווי הבטוחות ואי היכולת של יותר ויותר לווים לעמוד בהחזרי ההלוואות, הדרדרה האיתנות הפיננסית של ארה"ב לשפל של כל הזמנים.
  3. Moral hazard– כל הלוואה כרוכה בסיכון שלוקח המלווה. כאשר מדובר בהלוואות, המונח הפיננסי moral hazard, או בעברית – סיכון מוסרי, מתאר מצב בו המלווה לא מחזיק באחריות לסיכון שבמתן ההלוואה, ולכן לא נמנע מלהגדיל אותו, בשאיפה לזכות ברווח גדול יותר. בארה"ב של אותה תקופה, נטלו על עצמם הגופים הפיננסיים סיכונים מופרזים, בהם לא יכלו לעמוד, אשר גרמו, בסופו של דבר, לקריסתם.

היציאה מהמשבר, שהפך, כאמור, לכלל עולמי, החלה להסתמן באמצע 2009, לאחר חודשים ארוכים של קיפאון בכלכלה העולמית, ובעקבות מאמצים בינלאומיים משותפים. בארה"ב לבדה הוזרמו מיליארדי דולרים למשקיעים, ובסיום המשבר הוערכה עלות היציאה ממנו בכ-10,000 דולר לאדם.